אם אפשר תשובה לפני שבת אני אודה לרב מאד..
הרב יניב חניא ט חשוון, תשעו 22/10/2015.......................
שאלה:
שלום הרב,
יש לי שבת חברות השבת הזו ורציתי לשאול איך מתגברים על רכושנות?
כל דבר קטן שנוגעים לי אני מתעצבנת. אני שמה כל מיני דברים בחדר בצורה מסוימת ואני שמה לב לכל תזוזה שלהם ממש! הבעיה שתמיד אף אחד לא מודה שהוא נכנס..(מי יודה?) ואני בעצם זו הסובלת פה מהרגשות לא משהו..
האחים שלי (אלו הבעיתיים)בני העשרה אין להם טיפת יראת שמים. אני נמצאת בתיכון שהוא לעיתים קרובות עושה פעילויות חברתיות עד מאוחר ויש הרבה ימים בשנה כגון שבתות שעושים ביחד וישנים ביחד בצפון.. אבל תמיד יש בי את הדאגה הזו "מה יהיה עם החדר שלי".. אוקיי אז הבנתי שאני רכושנית. אבל איך יוצאים מזה? הצעה שהציעו לי זה לחלק את הדברים שלי ולהביא לאחים שלי דברים שלי. אבל אני שוב אומרת,אין לאחים שלי שום יראת שמים והם גם לא אחים שכיף לתת להם. ושאפשר לסמוך עליהם שהם ישמרו על החפצים שאתן להם. לכן רוב הפעמים שהם מבקשים ממני דברים אני עונה לא מוחלט והם מתעצבנים כמובן. אז זהו הבעיה פה ששבת שלימה החדר יהיה פתוח(אין אפשרות לנעול אותו בכלל) וההורים שלי בקומת ההורים והילדים..יכולים להכנס כמה שבא להם..
תמיד ההורים אומרים שהם ישמרו על החדר אבל בתכל'ס החדר ממש לא תחת אבטחה..
אני רק חושבת על זה ואין לי מנוחה.זה מה שנקרא חוסר אונים. אוקיי אז אני אחביא את הדברים החשובים אבל הקטע כאן שאם החדר הפוך (מה שקורה מלאא פעמים) אני מתעצבנת. ואם אני בוטחת בהשם שהכל יהיה בסדר ושהם לא ייכנסו וכשיש לי בשבת דאגה אני מעיפה אותה עם משפט" השם שומר על החדר שלי". ואז כשאני חוזרת המוצא"ש ומגלה מהפיכה אז קשה לי לקבל את זה... לא שהשם חייב לי משהו.. אבל בכל אופן זה קשה קצת..
אם אפשר לא לפרסם.
תשובה:
זו שאלה ממש כבידה וכמו שאת מבינה בטח שלא ניתן לתקן את הבעיה עד השבת הקרובה... אני יכול לתת כמה עצות, אבל כל אחת מהן תצריך זמן ועבודה עצמית גדולה.
בכל מקרה-
א) אני חושב שצריך להתחיל מהשורש. את צריכה לבדוק עם עצמך למה את כל כך רכושנית, מה גורם לזה לדעתך והאם ניתן לטפל בשורש.
ב) את חייבת לעבוד על עצמך בצורה רגועה, כל הזמן להגיד לעצמך שזה בסדר, שהרכוש הוא לא חשוב כל כך, שלא יקרה שום אסון אם משהו ישבר וכדומה... אם תמשיכי לומר זאת לעצמך כל הזמן, זה ישפיע גם על הנפש.
ג) אם באמת צריכה להפנים שזה לא נורא כל כך, אולי על ידי לימוד של קצת ספרי מוסר בתחום או משהו שעוסק ברכוש ובאפסיות שלו.
ד) את צריכה לראות אם יש נקודה חיובית בעניין... כלומר- אולי הרכושנות שלך נובעת מסיבה אחרת, חיובית יותר? כמו אולי אסטתיות... כלומר- את לא מפחדת שיגעו לך ברכוש אלא שיהרסו את היופי של החדר... מה את אומרת?
ה) זה חייב להיות חלק משינוי כולל. לדוגמא, מנוסח השאלה אני מבין שאת קצת מזלזלת באחים ובמשפחה שלך... זה לא דבר נכון או טוב. בלי קשר לסיבה לזה. לא משנה מה הם ומי הם, את לא יכולה לזלזל בהם. זה לא טוב... וממילא זה יכול להוביל לרכושנות וזלזול בהם.
ו) בקיצור- זו עבודה גדולה ומקיפה, של כל החיים. ברור שצריך לשפר את זה, אולם זה לא עניין של דקה.
שאלה:
שלום הרב, יש לי שבת חברות השבת הזו ורציתי לשאול איך מתגברים על רכושנות? כל דבר קטן שנוגעים לי אני מתעצבנת. אני שמה כל מיני דברים בחדר בצורה מסוימת ואני שמה לב לכל תזוזה שלהם ממש! הבעיה שתמיד אף אחד לא מודה שהוא נכנס..(מי יודה?) ואני בעצם זו הסובלת פה מהרגשות לא משהו.. האחים שלי (אלו הבעיתיים)בני העשרה אין להם טיפת יראת שמים. אני נמצאת בתיכון שהוא לעיתים קרובות עושה פעילויות חברתיות עד מאוחר ויש הרבה ימים בשנה כגון שבתות שעושים ביחד וישנים ביחד בצפון.. אבל תמיד יש בי את הדאגה הזו "מה יהיה עם החדר שלי".. אוקיי אז הבנתי שאני רכושנית. אבל איך יוצאים מזה? הצעה שהציעו לי זה לחלק את הדברים שלי ולהביא לאחים שלי דברים שלי. אבל אני שוב אומרת,אין לאחים שלי שום יראת שמים והם גם לא אחים שכיף לתת להם. ושאפשר לסמוך עליהם שהם ישמרו על החפצים שאתן להם. לכן רוב הפעמים שהם מבקשים ממני דברים אני עונה לא מוחלט והם מתעצבנים כמובן. אז זהו הבעיה פה ששבת שלימה החדר יהיה פתוח(אין אפשרות לנעול אותו בכלל) וההורים שלי בקומת ההורים והילדים..יכולים להכנס כמה שבא להם.. תמיד ההורים אומרים שהם ישמרו על החדר אבל בתכל'ס החדר ממש לא תחת אבטחה.. אני רק חושבת על זה ואין לי מנוחה.זה מה שנקרא חוסר אונים. אוקיי אז אני אחביא את הדברים החשובים אבל הקטע כאן שאם החדר הפוך (מה שקורה מלאא פעמים) אני מתעצבנת. ואם אני בוטחת בהשם שהכל יהיה בסדר ושהם לא ייכנסו וכשיש לי בשבת דאגה אני מעיפה אותה עם משפט" השם שומר על החדר שלי". ואז כשאני חוזרת המוצא"ש ומגלה מהפיכה אז קשה לי לקבל את זה... לא שהשם חייב לי משהו.. אבל בכל אופן זה קשה קצת.. אם אפשר לא לפרסם.
תשובה:
זו שאלה ממש כבידה וכמו שאת מבינה בטח שלא ניתן לתקן את הבעיה עד השבת הקרובה... אני יכול לתת כמה עצות, אבל כל אחת מהן תצריך זמן ועבודה עצמית גדולה.
בכל מקרה-
א) אני חושב שצריך להתחיל מהשורש. את צריכה לבדוק עם עצמך למה את כל כך רכושנית, מה גורם לזה לדעתך והאם ניתן לטפל בשורש.
ב) את חייבת לעבוד על עצמך בצורה רגועה, כל הזמן להגיד לעצמך שזה בסדר, שהרכוש הוא לא חשוב כל כך, שלא יקרה שום אסון אם משהו ישבר וכדומה... אם תמשיכי לומר זאת לעצמך כל הזמן, זה ישפיע גם על הנפש.
ג) אם באמת צריכה להפנים שזה לא נורא כל כך, אולי על ידי לימוד של קצת ספרי מוסר בתחום או משהו שעוסק ברכוש ובאפסיות שלו.
ד) את צריכה לראות אם יש נקודה חיובית בעניין... כלומר- אולי הרכושנות שלך נובעת מסיבה אחרת, חיובית יותר? כמו אולי אסטתיות... כלומר- את לא מפחדת שיגעו לך ברכוש אלא שיהרסו את היופי של החדר... מה את אומרת?
ה) זה חייב להיות חלק משינוי כולל. לדוגמא, מנוסח השאלה אני מבין שאת קצת מזלזלת באחים ובמשפחה שלך... זה לא דבר נכון או טוב. בלי קשר לסיבה לזה. לא משנה מה הם ומי הם, את לא יכולה לזלזל בהם. זה לא טוב... וממילא זה יכול להוביל לרכושנות וזלזול בהם.
ו) בקיצור- זו עבודה גדולה ומקיפה, של כל החיים. ברור שצריך לשפר את זה, אולם זה לא עניין של דקה.
